אטרקציות בדיסלדורף

דיסלדורף (Dusseldorf) היא אחת הערים הגדולות והעתיקות בגרמניה, ומהווה את אחד המרכזים הפיננסיים החשובים של המדינה. בהיותה בירת מדינת נורדריין ווסטפליה, ובהיותה מרכזו של מטרופולין שבו חיים יותר מ-1.5  מיליון נפש, אין זה פלא שיש בה המון מה לעשות ומגוון רחב של אטרקציות מומלצות.

דיסלדורף ידועה, בין היתר, בכך שנפגעה קשות במהלך ההפצצות של מלחמת העולם השנייה, מה שהפך אותה לאחד המקומות שבהם התפתחה סצנה בינלאומית ואמנותית תוססת, עם השיקום המואץ שלה. העיר מהווה יעד מועדף למהגרים רבים, וחיה בה אוכלוסיית היפנים הגדולה ביותר בגרמניה. בנוסף, היא גן עדן של ממש עבור חובבי האמנות המודרנית, מה שניכר בה כמעט בכל פינה. יש בה מגוון עצום של מוזיאונים, פסטיבלים, מיצגי רחוב ועוד, שכולם נותנים במה של כבוד לסגנון האמנותי הזה ומאפשרים לרבים המתעניינים בז'אנר לשלב אותו במהלך ביקורם בעיר.

אגב, אתם מתכננים טיול מקיף בגרמניה, או אפילו במערב המדינה לבדה, כדאי לשים לב ל"יריבות" המתמשכת והנוכחת מאוד בין דיסלדורף לשכנתה, קלן (Cologne). היריבות הזו מתבטאת בשורה של אספקטים, אך בגרמניה כמו בגרמניה, רוב הבאזז הוא סביב הבירה, איכותה ואופן ייצורה, כפי שתקראו בהמשך.

düsseldorfer altstadt
"הבר הארוך ביותר בעולם" – רחוב טיפוסי בעיר העתיקה של דיסלדורף (צילום: CherryX)

אתרים היסטוריים ואתרי מורשת בדיסלדורף

על אף ההיסטוריה העתיקה והעשירה של דיסלדורף, רבים מתייחסים אליה כעיר חדשה יחסית. הסיבה לכך היא שבעקבות מה שעברה העיר במהלך מלחמת העולם השנייה, קשה למצוא כאן מבנים היסטוריים בני מאות ואלפי שנים, כמו שניתן למצוא ברבות מערי גרמניה האחרות (כולל קלן הסמוכה). עם זאת, המטיילים בדיסלדורף שמתעניינים בהיסטוריה שלה באופן ספציפי ואפילו בהיסטוריה גרמנית או אנושית כללית, יוכלו למצוא כאן היצע לא רע.

העיר העתיקה (Altstadt) והבירה הישנה (Altbier)

העיר העתיקה של דיסלדורף, על אף גודלה הצנוע, מהווה מפגש מדהים בין גרמניה הישנה לחדשה. לא תמצאו בה אתרים היסטוריים משמעותיים, אבל האווירה שלה, הרחובות הצרים, הבתים היפהפיים והישנים ועוד, כולם מציגים לכם את העיר כמו שהייתה עד לא מזמן. יש בה מין אינטימיות ייחודית, שקשה לזהות בחלקים אחרים ויותר מודרניים של העיר.

תופעה שמייחדת מאוד את דיסלדורף, ומהווה את אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בינה לבין קלן, היא הבירה של העיר. בעוד תושבי קלן מתגאים בבירת ה"קלש" (Kölsch), הרי שבדיסלדורף תמצאו את האלטביר (מילולית: הבירה הישנה). יהיה לכם קשה למצוא את הבירה של עיר אחת בפאבים של העיר המתחרה. הבירה מקבלת את שמה מצורת העשייה המסורתית והעתיקה שלה, שהייתה נהוגה בעבר להכנת בירת אייל (ale).

הסיבה שאנחנו מציינים את שני אלה יחד, היא שהעיר העתיקה של דיסלדורף ידועה בתור "הבר הארוך ביותר בעולם" (Längste Theke der Welt). היא קיבלה את התואר בשל העובדה שבשטחה המצומצם נמצאים יותר מ-300 פאבים, ברים ומועדונים, שכולם מבטיחים שחיי הלילה שלכם בדיסלדורף יהיו מהעשירים ביותר שתמצאו בגרמניה.

ארמון בנראט (Schloss Benrath)

אם אתם חובבי אירופה הישנה והקלאסית, על שלל ארמונותיה, חזיתותיה, גניה ופסליה, הרי שארמון בנראט הוא המקום לבקר בו. זהו אחד הארמונות היחידים בעיר שנותרו שלמים, והוא יזרוק אתכם באחת מאות שנים אחורה.

הארמון נמצא בצמוד לעיר עצמה, מדרום-מזרח לה, והוא מהווה דוגמה מופלאה (וייחודית יחסית) לארמון הבנוי בסגנן הרוקוקו (Rococo – סגנון אמנותי ששלט באירופה לזמן קצר, בתחילת המאה ה-18). אחד האספקטים היפים ביותר בארמון הוא השילוב שלו עם הגנים המקיפים אותו, שהותאמו באופן ספציפי לכל אחד מהחדרים היוצאים אליהם. הארמון היווה בית קיץ לזוג אצילים, האלקטור האנגלי צ'ארלס תאודור (Charles Theodore) ואשתו הצרפתייה אליזבת אוגוסט משולצבאך. בהתאמה לכך, מחדרו של האלקטור נפתחה דלת לגן אנגלי פרוע למראה, ואילו מחדרה של הגבירה נפתחת דלת לגן צרפתי מוקפד ומסודר. מהמטבח הייתה הגישה הנוחה ביותר לגינות התבלינים.

באולם המרכזי של הארמון, בעיצובו של האמן הצרפתי ניקולה דה פיגאג', תצטרכו ללכת באולם בכפכפים מיוחדים שיסופקו לכם, על מנת שלא לפגוע ברצפת השיש היפהפייה. נוסף לארמון עצמו, תוכלו למצוא בשטחו גם את מוזיאון ההיסטוריה של הטבע (Natural History Museum) ומוזיאון לאמנות הגנים האירופאית (Museum to European Garden Art). נוסף על כך, חובבי המוזיקה ישמחו לשמוע שברחבי הגנים המרהיבים של הארמון מתקיימים קונצרטים במהלך הקיץ.

ארמון האמנות (Kunstpalast)

אם רוב מוזיאוני האמנות בדיסלדורף מתמקדים באומנות המודרנית, הרי שארמון האמנות הוא המקום עבור מי שחובב סגנונות מוקדמים יותר. ארמון האמנות שוכן במיקום מושלם בקרבת נהר הריין, והוא מהווה מוקד משיכה לתיירים מכל העולם. מוצגת בו אמנות גרמנית על שלל צורותיה, עם מיצגים של פריטים שמתחילים עוד בתקופה הגותית בימי הביניים. תמצאו כאן יצירות של מיטב אמני גרמניה לדורותיהם כדוגמת רובנס, אכנבאך ועוד.

בנוסף לפן האמנותי של הארמון, תמצאו בו עוד שלל מדורים מרתקים. בין היתר ניתן למצוא כאן מיצגים המסבירים על אמנות שימושית, אוסף גדול במיוחד של פריטי זכוכית אמנותיים, ואוסף מגוון ביותר של אמנות גרפית.

שכונת Kaiserswerth

אם קודם אמרנו שלא נשארו הרבה מקומות עתיקים בדיסלדורף, הרי שהשכונה הזו היא אחד מאלה שכן שרדו כדי להמחיש מה היה בעיר לפני שחרבה. זהו המקום להגיע אליו אם אתם רוצים לחוש קצת את אירופה הקלאסית, שכן השכונה מלאה בבניינים ואחוזות בארוקיים וקלאסיים. הסמטאות הרבות שבשכונה פוטוגניות להפליא, ואחת הנקודות הטובות ביותר לצילום היא טירת הקייזר (הקיסר) החרבה, שעל שמה קרויה השכונה. הטירה חרבה בהפגזות על העיר כשגרמניה נלחמה בספרד, וכיום נשארו ממנה קירות וחללים לא מוגדרים.

מוזיאון הניאנדרתלים (Neanderthal Museum)

טוב, זהו אולי לא אתר מורשת גרמני, אבל זהו בהחלט אתר חשוב עבור האנושות כולה. עמק ניאנדר (בגרמנית – Neanderthal)  הוא המקום שבו נמצא האדם הניאנדרתלי הראשון, באמצע המאה התשע עשרה. בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת הוקם במקום מוזיאון וגן ארכיאולוגי, המלאים בגלריות ומוצגים שימחישו לכם את חייו של האדם הקדמון הזה.

במוזיאון נמצאים מודלים בגודל טבעי של ניאנדרתלים, המבוססים על המאובנים שנמצאו, והפריטים השונים מציגים את דפוסי התנהגות וההגירה שלו. נוסף על כך, יש כאן הסברים על ההתפתחות הכוללת של האדם ואבות אבותיו, כולל תיאור אבולוציוני של המינים הקרובים לו.

אמנם המיצגים ושלטים במקום הם כולם בגרמנית, אך המדריך הקולי באנגלית עושה עבודה טובה ומסביר הכול בצורה מצוינת.

אטרקציות ונקודות עניין בדיסלדורף

לדיסלדורף יש מה להציע גם עבור מי שהיסטוריה או אמנות אינן בדיוק בראש מעייניו, או שרוצה לגוון את הטיול גם בפעילויות אחרות. בהיותה מרכז מסחרי חשוב, אין זה פלא שבדיסלדורף תוכלו למצוא אזורי שופינג מצוינים ומסוגננים, כאלה שיפגישו אתכם הן עם בוטיקים מקומיים והן עם רשתות אופנה יוקרתיות בינלאומיות. זה בנוסף לאדריכלות מרתקת, נופים משגעים ואפילו שייט על נהר הריין.

הטיילת של נהר הריין (Rheinuferpromenade)

הטיילת של נהר הריין מהווה יעד מועדף לבילוי עבור תיירים ומקומיים כאחד, בייחוד בעשרים וכמה שנים האחרונות. הגם שהיא נבנתה בתחילת המאה העשרים, רק עם הסטת התנועה אל מתחת לקרקע בסוף המאה הקודמת הפך המקום ליעד לבילוי. רק אז ניתן היה לשבת לגדותיו של הריין בשלווה, בלי רעש המכוניות.

הטיילת ממוקמת על גדתו המזרחית של נהר הריין, ולכן היא אטרקטיבית במיוחד בקרב מבלים באזור השקיעה. קרני השמש האחרונות של היום מלטפות את חזיתות הבניינים ושלל המסעדות והברים שיש במקום, שהופכים אותו למקום תוסס וחי.

שדרת המלכים (Königsallee)

אוהבי השופינג, הרי היא לפניכם. שדרת המלכים נחשבת לאחד היעדים הטרנדיים ביותר בעיר לקפה ולשופינג, אם כי קחו בחשבון שלא תצאו מכאן בזול. המקומיים בדיסלדורף כל כך אוהבים את השדרה הזו, עד שהם קיצרו את השם שלה בחיבה ל-Kö.

השדרה הזו משתרעת לשני גדותיה של תעלה, והיא מוצלת באמצעות טורים של עצים המלבלבים בירוק בקיץ. תמצאו בה שלל בוטיקים וחנויות של מותגים בינלאומיים, כדוגמת גוצ'י, לואי וטון ועוד רבים. עבור רוב מי שמגיע לבקר כאן מדובר בעיקר בסריקה של הסחורה, אבל לכו תדעו, אולי תיפלו על מציאה. נוסף על כך, אין שום דבר מזיק בלשתות קפה לגדות התעלה ולהתבונן בגברים והנשים המסוגננים העוברים הלוך ושוב בשדרה.

נמל המדיה (Medienhafen) ומגדל הריין (Rhine Tower)

אי אפשר להתבונן בדיסלדרוף בלי להבחין ברובע המדיה שלה, שאולי מסמל יותר מכל את התחדשותה של העיר בעשרות השנים האחרונות. נמליה המקוריים של דיסלדורף נבנו כאן, בקצה הדרומי של הטיילת של הריין, עוד בסוף המאה ה-19. כצפוי, הם היוו יעד עבור שלל חברות מסחריות ומפעלים, שקבעו את דמותו של הרובע. עם זאת, החל משנות ה-90 הוחלט על הסבתו של הרובע לרובע משרדים, המיועד עבור משרדי אופנה, מדיה ועוד, כמו גם לבתי מסחר כמו מסעדות וברים. העובדה שבבנייתו של הרובע הזה השתתפו כמה מגדולי האדריכלים המודרניים, הפכה את העיצוב שלו לאייקוני כל כך. בייחוד ראוי לציון פרנק גרי (Frank Gehry), שהבתים ה"עקומים" שתכנן בולטים למרחוק על קו החוף של הריין (Neuer Zollhof).

בחלקו המזרחי של רובע המדיה מתנשא מגדל הריין, שאותו לא תוכלו לפספס גם אם תרצו. המגדל הזה, הגבוה ביותר בדיסלדורף, מתנשא לגובה של 240 מטר, ומהווה את אחד מסמליה של העיר. היתרון הגדול של המבנה מבחינת התיירים היא מרפסת התצפית שלו והמסעדה הצמודה אליה, הנמצאות שתיהן בגובה של 170 מטר.

העלייה למרפסת התצפית כרוכה בתשלום לא גבוה, וגם עליו ניתן לקבל הנחה אם תוציאו סכום מינימלי במסעדה. כך או כך, הנופים המדהימים הנשקפים מהמגדל שווים את עלות הכרטיס. בימים בהירים ניתן בקלות לראות את הנוף עד לקלן בדרום, והשקיעות מהמגדל הן מהרומנטיות ביותר שתראו בגרמניה. שימו לב שעלות ההגעה למרפסת התצפית משתנה בהתאם לשעה ביום, כך שאם אתם רוצים לחסוך אתם יכולים להגיע לפני 11 בבוקר, או אחרי 10 בלילה.

כיכר השוק (Marktplatz)

אם אתם באמת רוצים להרגיש מקומיים, הרי שלגימה של אלטביר באחד הברים שפזורים בכיכר השוק היא המעשה המתבקש. הכיכר, המעוצבת בצורת טרפז, נמצא ממול לבניין העירייה העתיק. במשך מאות שנים, החל מסוף ימי הביניים ועד לתחילת המאה התשע עשרה, התנהל כאן בעבר שוק פעיל, מה שהעניק לכיכר את שמה. השוק עבר מכאן לשכונת קרלסטאדט ושם הוא פעיל גם כיום.

הכיכר עצמה תחומה בהמוני מבנים היסטוריים, שהמתעניינים יוכלו לבקר בחלקם. עם זאת, העניין של הכיכר הוא בעיקר באווירה שלה, בהמוני האדם העוברים בה ופסל הגדול שבמרכזה, שמתאר את אחד האלקטורים החשובים ביותר בהיסטוריה של גרמניה, יוהאן וילהלם (Johann Wilhelm).

שכונת קרלסטאדט והשוק שלה (Carlstadt un Markt auf dem Carlsplatz)

כמו מקומות ומבנים רבים אחרים בדיסלדורף, גם את השכונה הזו בנה האלקטור צ'ארלס תאודור, והיא נקראת על שמו. זוהי עוד שכונה ששימרה מהקסם הישן של העיר, והבניינים הרבים שבה שלהם חזית בארוקית ונאו-קלאסית מעידים על כך. בדומה לשדרת המלכים, גם האזור הזה ידוע ביוקרתיות שלו ובאח"מים הרבים שמתגוררים בו. זהו מקום מצוין לבלות בו על כוס קפה באמצע היום, אחרי ביקור בעיר העתיקה או באתרים סמוכים אחרים.

מקום מעניין וכיפי במיוחד לביקור בשכונה הוא השוק שלה, שעבר לכאן מכיכר השוק לפני יותר ממאה שנה, ובמקומו הקודם והנוכחי פעיל כבר כמעט שש מאות שנה ברצף, למעט עצירה קצרה במהלך חלק ממלחמת העולם השנייה. עם זאת, בהתאם לעובדה שהשכונה הפכה ליוקרתית עם השנים, השוק הפך ברובו למרכז למאכלי גורמה. המוכרים אוחזים ברישיונות קבועים והשוק הינו מקורה. ניתן עדיין למצוא בו דוכנים המוכרים תוצרת חקלאית רגילה, אך את הלכלוך, הבלאגן והרעש של שווקים אחרים יהיה קשה למצוא.

שייט בנהר הריין

כמו ערים גרמניות רבות אחרות השוכנות לגדותיו של נהר, גם דיסלדורף נבנתה משני צדיו של נהר הריין. העובדה הזו מאפשרת לכם לקבל בשייט על נהר הריין פרספקטיבה חדשה על העיר, כזו שלא תראו מהגדות. וזה עוד בלי לדבר על חווית השייט עצמה.

יש רק שתיים או שלוש חברות קרוזים, המציעות שייט באורך של כשעה לאורך הריין (אם כי מוצעים גם כאלו ארוכים יותר, כך שמומלץ לברר מראש). בשייט לרוב מוצעת שתייה קלה ולעיתים אפילו אלכוהול, ויש הסבר על העיר בגרמנית ובאנגלית. אחד הדברים שרואים בצורה יוצאת מן הכלל במהלך השייט הוא רובע המדיה שנשקף לשטים היישר מהמים. בין היתר, תעברו בשייט בין התעלות של העיר, ואפילו מתחת לגשר התלוי הראשון שלה שנחנך באמצע המאה העשרים.

Rheinuferpromenade
הטיילת של נהר הריין

מוזיאונים וגלריות בעיר

דיסלדורף הפכה, כאמור, לאחר המלחמה למרכז עולמי של אמנות מודרנית, בדומה לדרזדן שעברה גם היא גורל דומה במלחמת העולם השנייה. האוכלוסייה המגוונת של העיר, ההתחדשות העירונית המואצת, הרוחות הנושבות באמנות במאה השנים האחרונות ועוד, כל אלה השפיעו מאוד על היצע המוזיאונים בעיר, על הארכיטקטורה שלה, על אמנות הרחוב שלה ועוד.

אוסף האמנות של נורדריין וסטפליה (Kunstsammlung Nordrhein-Westfalen)

זהו מבנה מרשים ביותר, שלמעשה כולל תחת אותה המטרייה שני מוזיאונים נפרדים:  ה-K20 am Grabbeplatz, וה-K21 Ständehaus.

מוזיאון K20 am Grabbeplatz – עוד לפני שנכנסים למוזיאון עצמו, המבנה המונומנטלי שלו כבר מרמז על האוצרות השמורים בו. הוא עוצב ונבנה במהלך שנות השמונים, וצופה באבן גרניט שחורה שמעניקה לו מראה מאיים משהו. הגלריות במוזיאון מוקדשות כולן לאמנות מהמאה ה-20, וכוללות מדורים העוסקים בסגנונות האמנותיים ששלטו בה – אקספרסיוניזם, קוביזם, סוריאליזם ועוד. היצירות המוצגות כאן הן של מיטב האמנים של התקופה, ולכן חובבי אמנות מודרנית צריכים להקדיש למקום לפחות חצי יום, אם לא יותר. הכמות העצומה של יצירות אמנות ברמה גבוהה ביותר המרוכזות כאן יחד, קשה לתיאור.

מוזיאון K21 Ständehaus – בהיותו אחיו של המוזיאון הקודם, המוזיאון הזה מציג בפני המבקרים בו דיסוננס מסוים. בעוד שהוא שוכן בארמון בעל חזות נאו-רנסאנסית שנראית תלושה ביותר מכל סוג של אמנות מודרנית, מדובר במבנה האוצר בתוכו יצירות אמנות מגוונות משנות השבעים של המאה הקודמת ועד היום. עם זאת, אדריכלי המוזיאון לא השאירו אותו לגמרי בצורתו המקורית. הם החליפו את גג המבנה בכיפת זכוכית, והפכו את פנים המבנה למעין "פיאצה". בצורה כזו הם הבטיחו ששיטוט בין הגלריות ידמה לסיבוב בכיכר אירופאית, והחללים והגלריות יקבלו מספיק אור טבעי.

במוזיאון הזה תמצאו שלל יצירות מודרניות מכל הסוגים, כולל ציורים, קולנוע, מוזיקה, צילום ועוד. התערוכות כאן מתחלפות תדיר, כך שמומלץ לברר מראש מה מוצג במוזיאון בזמן שאתם בעיר.

פורום NRW

זהו אתר מומלץ מאוד לביקור עבור חובבי אמנות מודרנית. הפורום הזה הוא ה-מקום שבו מוצגות תערוכות של אמנות עכשווית בכל הסגנונות, החל מציור, עבור בצילום וכלה בעיצוב ואופנה. הפורום אירח ומארח שמות גדולים בעולם האמנות העכשווית, והמבינים יוכלו לזהות כדוגמה את מטין קיפנברגר, מישל קומטה, אלכסנדר מק'ווין ועוד רבים וטובים.

גלריית האומנות KIT

ביקור וסיור בגלריית KIT הם חוויה מגניבה ודרך מיוחדת לחוות אמנות מודרנית מקומית. הגלריה היא תת-קרקעית, והגישה אליה היא באמצעות מדרגות היוצאות מקפה KIT. קירות הגלריה עשויים בטון, וצורת ה-V שלה היא תוצאה של העובדה שהגלריה מוקמה בין שתי מנהרות מרכזיות בעיר.

בגלריית KIT מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנים מקומיים צעירים, והן מתפרשות על פני קשת רחבה של שדות אמנותיים. תמצאו כאן תערוכות פיסול, ציור, צילום, וידאו ועוד. הגלריה פתוחה בימים שלישי עד ראשון, ובכל יום ראשון שני בחודש הכניסה היא חינם. ניתן להזמין מראש סיורים באנגלית.

את הביקור שלכם במוזיאון או בסביבתו מומלץ לתכנן לשעות הערב, שכן בקפה KIT שממנו יוצאות המדרגות לגלריה נערכות הופעות חיות לעיתים מזומנות.

אוסף פילארה לאמנות מודרנית (Philara Collection)

אפילו חובבים מושבעים של אמנות מודרנית עלולים להיות מופתעים אם יבקרו כאן. מדובר בריכוז גבוה במיוחד של יצירות אמנות עכשווית (ויהיו שיגידו עתידנית), פרי מוחם הן של אמנים מדיסלדורף והן של אמנים בינלאומיים. המיצגים כאן מתחלפים תדיר, בדומה לגלריות האחרות שהצגנו, אם כי כמה מהמוצגים הגדולים במיוחד נשארים קבועים לאורך השנה כולה.

האוסף ממוקם במפעל זכוכית לשעבר, בשכונת פלינגרן (Flingern) שהופכת להיות הדבר הבא בדיסלדורף. המיצגים משתרעים על שטח של כעשרים אלף מטר רבוע, ובקיץ מסודרת על הגג גינת פסלים. שימו לב שיש רק סיור אחד באנגלית במהלך השבוע, כך שמומלץ להזמין מקום מראש. ניתן לבקר גם ללא סיור ביום חמישי בין ארבע אחר הצהריים לשמונה בערב.

אמנות רחוב בשדרות Kiefernstraße

בדרום פלינגרן (Flingern-Süd) נמצאים שדרות קיפרנשטראסה, הידועים בכל גרמניה בציורי הגרפיטי המרהיבים שבהם. כמו אזורים דומים אחרים ברחבי העולם, גם החלק הזה של העיר היה בעבר אזור של פשיעה ופעילות מאפיות. גם כיום הוא איננו חף לגמרי מפעילות כזו, אך ההיקף שלה צומצם משמעותית. במקום פורחת כיום סצנת אמנות רחוב משגשגת, ורבים מהאמנים שאת ציוריהם תראו כאן כבר שוכרים דירה בשכונה.

אם אתם בעניין, בשדרות קיפרנשטראסה  23 פועל מועדון הפאנק-רוק האחרון בעיר, שפתוח ברצף מתחילת שנות השמונים.

_