אטרקציות בברלין

אם יש דבר אחד שאפשר להסכים עליו הוא שבברלין משעמם בטוח לא יהיה לכם. העיר העצומה עמוסה בשפע של אטרקציות ונקודות עניין, למבוגרים ולילדים, שהבעיה הכי גדולה שלכם תהיה לבחור מתוכן מה לעשות קודם. ההיסטוריה של ברלין, ושל גרמניה בכלל, מעמידות אותה בנקודת יתרון על פני מקומות אחרים – רבות מן האטרקציות בעיקר קשורות בדרך זו או אחרת להיסטוריה הגרמנית, אבל לא רק היסטוריה תמצאו בברלין, אלא גם תרבות עשירה, פארקים וטבע, מרחבים ציבוריים מעניינים וכמובן מסעדות וברים בשפע שרק מחכים שתגיעו לשתות בירה גרמנית אמיתית.

הרשימה שלפניכם היא ארוכה, אבל היא עדיין קצה קצהו של המזלג בכל הקשור באטרקציות בברלין שלא מפסיקה להפתיע גם אחרי כמה וכמה פעמים שביקרתם בה:

אתרים היסטוריים

ברלין משופעת באתרים היסטוריים, המשמשים עדות לתקופות לא פשוטות, לשינויים רבים ודרמטיים מאד בה (כפי שיציינו לא מעט אנשים) ובמידה מסוימת גם כאלה, המהווים מקום לאופטימיות, מקום לתקווה שהמציאות הקשה יכולה להפוך גם לאחרת. הנה מספר אתרים היסטוריים בברלין שמומלץ לשלב בעת הביקור בה:

שער ברנדנבורג (Brandenburger Tor) – הוא אחד הסמלים הבולטים והחשובים בגרמניה כולה, ולא פחות מכך – בברלין הבירה. שער ברנדנבורג הוא אטרקציה מצולמת מאד ומוכרת בקרב המוני התיירים, המגיעים עד אליו, ומאז שהוקם, בשנת 1788, ידע שינויים ותהפוכות רבות. הוא נמצא בכיכר פריז הידועה והיווה בעבר נקודת הכניסה הרשמית והעיקרית של ברלין. השער גבוה ומרשים מאד וקשה לפספסו, מקרוב ומרחוק. גובהו כ-26 מטרים, רוחבו של השער כ-65.5 מטרים ואילו עוביו מגיע לכ-11 מטרים. השער כולל 12 עמודים בגובה של 15 מטרים כל אחד, עם מרווחים ביניהם המאפשרים מעבר של העוברים והשבים. השער נבנה כסימן לשלום והוזמן על ידי פרידרך וילהלם השני. בקצהו העליון של השער נוכל לראות מרכבה עם ארבעה סוסים ואת אלת הניצחון – ויקטוריה, עם ענף של זית. בשנת 2000 שופץ השער והוא ידוע כאחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בעיר.

בניין הרייכסטאג (Reichstag) – המבנה המרשים הזה, שקשה לפספסו בעת השיטוט ברחובותיה המרכזיים של ברלין, משמש אף הוא כאטרקציה תיירותית חשובה מאד בברלין, הן בזכות המראה הייחודי שלו והן בזכות סיפורו ההיסטורי החשובה. גובהו של בניין הרייכסטאג מגיע לכ-47 מטרים ושטחו הכולל הינו 13,290 מ"ר. בבניין זה יושב כיום הפרלמנט הגרמני (הבונסטאג) ובעברו הרחוק שימש כמקום כינוסם של מלכים ואצילים חשובים. את שמו, קיבל המבנה לאור היותו מקום מושבו של הפרלמנט, שכונה בסוף המאה ה-19 – רייכסטאג, כאשר הפרלמנט בן זמננו, הבונסטאג, החל לשבת בו משנת 1999.

הבניין נמצא ממש במרכז העיר, לא רחוק משער ברנדנבורג והוא הוקם כסמל לאחדות ולאיגוד נציגיהן של כלל הנסיכויות הגרמניות. בשנת 1933 הוצת הבניין (הנאצים האשימו את הקומוניסטים בהצתת הבניין), דבר שגרר בעקבותיו חוקים וצווים אנטי דמוקרטיים, שסתרו את החוקה. בסופו של דבר, המשיך אותו פרלמנט שישב בבניין להתקיים שש שנים נוספות ובתום מלחמת העולם השנייה היווה המבנה החשוב הזה סמל לניצחון החופש והתקווה על גרמניה הנאצית. ניתן לבקר בבניין עצמו בתיאום מראש ואף לבקר במסעדה שנמצאת על גג הבניין. ניתן להשתתף בסיורים מודרכים, הנערכים במקום, המצריכים גם הם הרשמה מראש.

צ'ק פוינט צ'ארלי (Checkpoint Charlie) – תחנת המעבר הזו, למרות שאיננה כוללת מבנה ארכיטקטוני מרשים או אלמנטים מיוחדים המוסיפים לה חן ועניין, היא אחת האטרקציות החשובות ביותר בברלין, אתר היסטורי, המשמש כחלק מסיפורה של העיר עצמה. צ'ק פוינט צ'ארלי הוא מעבר הגבול המפורסם ביותר בחומת ברלין, שהפרידה, בזמן המלחמה הקרה, בין חלקה המערבי של ברלין לחלקה המזרחי והוא שימש ככזה במשך כ-28 שנה עד להתפוררותו של הגוש המזרחי ואיחודה של גרמניה בשנת 1989. כיום משמשת תחנת מעבר זו כאתר תיירותי לכל דבר, אף על פי שאיננו מרשים מבחינה חזותית. סיפורו וכל מה שהוא מייצג הם אלה שמושכים אליו המונים בני כל הגילאים.

בהיותה נקודת מעבר בולטת מאד בחומה, כיכבה צ'ק פוינט צ'ארלי בסרטי ריגול רבים וגם בלא מעט מותחנים. בסמוך לנקודה, היכן ששכן בית קפה קטן ("אדלר"), ביקרו אנשי ביטחון שנהגו לצפות על חלקה המזרחי של העיר וכן מבקרים סקרניים רבים. לאורך השנים היו לא מעט תקריות בנקודה עצמה, לרבות עימות בין טנקים אמריקאים לטנקים סובייטים (בשנת 1961), ניסיונות בריחה של מקומיים מחלקה המזרחי של העיר לחלקה המערבי, הפגנות עקובות מדם ועוד. בנובמבר 1989 נפתחה צ'ק פוינט צ'ארלי למעבר בין שני חלקי העיר אך עד לשנת 1990 ולאיחודה של גרמניה המשיכה לשמש כנקודת מעבר רשמית של דיפלומטים ושל זרים. בסמוך לנקודה זו פועל מוזיאון פרטי וכן ניתן גם לראות את שרידיה המקוריים של חומת ברלין.

קטעי חומת ברלין – חומת ברלין, עדות היסטורית חשובה לתקופה חשוכה, שימשה כחציצה בין שני חלקים בעיר: חלקה המערבי של ברלין וחלקה המזרחי. החומה הארוכה, שבנייתה הסתיימה בשנת 1961, הגיעה לאורך כולל של 155 קילומטרים והפרידה את המובלעת המערבית של ברלין, שהיתה במרכזה של חלקה המזרחי של העיר, מחלק דומיננטי זה. מאז שנבנתה ניסו המונים לפרוץ אותה ולעבור לצידה השני (לרוב, מחלקה המזרחי לחלקה המערבי הדמוקרטי והחופשי יותר) ובחלקם אף נורו למוות, עד שהפכה החומה לכזו שאיננה עבירה כלל.

ב-9 בנובמבר 1989 נפלה החומה, מה שהפך לאחד האירועים המכוננים והחשובים ביותר בגרמניה כולה ובעולם הדמוקרטי בכלל. נפילתה של החומה הביאה לאיחודה הרשמי של גרמניה בשנת 1999 וברלין שבה להיות עיר הבירה. כיום נותרו מהחומה המדוברת מספר חלקים, המשמשים הם עצמם כאטרקציה המושכת אליה מבקרים. אחד הקטעים נחשב כשריד הארוך כיותר של החומה (מגיע לאורך של 1.3 ק"מ) והוא נמצא בחלקה המזרחי של ברלין, ברחוב Muhlenstrase. את החלק הזה, כמו גם חלקים אחרים של החומה, מעטרות כתובות גרפיטי צבעוניות ויפות, עליהן אחראיים אמנים מכל העולם.

Brandenburger Tor
שער ברנדבורג

אתרים יהודיים

בעת הביקור בברלין קשה שלא לשים לב למבנים הרבים, לאנדרטאות ולמוזיאונים המספרים את סיפורה (המורכב גם הוא) של הקהילה היהודית הגדולה מאד שחיה בברלין, ושרובה הושמד כליל בזמן מלחמת העולם השנייה. מקומות אלה מומלצים מאד לביקור, הן כדי ללמוד על הקהילה עצמה והן כדי להבין מדוע הפכה ברלין לעיר חשובה מאד, השזורה בסיפורה. הנה כמה מהם:

בית הכנסת החדש (Centrum Judacium) – הוא מכונה אמנם בית הכנסת החדש של ברלין, אולם אין מדובר כאן כלל במבנה חדש. בית הכנסת המפואר והמרשים הזה, שנמצא ב-Oranienburger Str. 28-30 נבנה בשנת 1859 והוא אחד המבנים היפים בברלין. כיום הוא איננו פעיל אמנם, אך בעבר, לאחר שנחנך באופן רשמי בשנת 1866, שימש את בני הקהילה היהודית בברלין, קהילה גדולה שמנתה באותה התקופה כמעט 30 אלף חברים. מכיוון שבית הכנסת הקרוב היה קטן בשטחו, הוחלט על בנייתו של בית כנסת נוסף, בנייה שהושלמה ביוני 1861. בפועל נחנך בית הכנסת בספטמבר 1866, כאשר יש המעריכים כי בנייתו הכוללת עלתה למעלה מ-700,000 טאלר. מבנה בית הכנסת הוא בעל סממנים המאפיינים את סגנון הבנייה הספרדי-מורי והוא כולל כיפת זהב יפהפייה בגובה של 50 מטרים. באולמו המרכזי ישנם כ-3,200 מקומות ישיבה למתפללים והוא, ללא ספק, אחד מבתי הכנסת הגדולים בעולם. הוא ידוע ככזה שבו שולבו שיטות בנייה מודרניות וחדשניות מאד ובין המבנים הראשונים בעיר עצמה שבה נעשה שימוש בברזל.

האירוע הדרמטי ביותר המקושר לשמו של בית הכנסת אירע בנובמבר 1938. בלילה שבין ה-9 ל-10 באותה השנה ("ליל הבדולח") הוצת בית הכנסת על ידי המון נאצי ובזכות הגעתם המהירה, יחסית, של כוחות מכבי האש, ניצל מחורבן גדול. הוא נפתח מחדש לאחר מכן במהרה ופעל עד לשנת 1940. אולם התפילה שלו הוחרם על ידי הנאצים והפך למחסן, מה שהוביל את בני הקהילה לפתוח חדר תפילה זמני עד לשנת 1942, אז נסגר בפקודת הנאצים. ב-23 בנובמבר 1943 הופצץ המבנה על ידי חיל האוויר המלכותי ונפגע קשות. הריסותיו פונו כיותר מעשור לאחר מכן (בשנת 1958) ורק לאחר שנפלה חומת ברלין החל שיקומו, בין השנים 1988-1993. אולם התפילה המקורי של בית הכנסת לא שוקם אולם חזיתו וכיפתו המפוארת שופצו מחדש. בשאר שטחו של המבנה המרשים הוקם מרכז קהילתי יהודי, שלצדו פועלת עד היום "קהילת שלום", קהילה קונסרבטיבית מקומית.

בית הכנסת שברייקשטראסה (Rykestrasse Synagogue) – בית הכנסת המפואר הזה הוא בית הכנסת הגדול ביותר בעיר ברלין ואחד החשובים בה. הוא נמצא ב-Rykestrasse 53, בחלקה המזרחי של העיר. הוא נחנך בשנת 1904 ושימש את הקהילה היהודית הגדולה שחיה בברלין לאורך תקופה ארוכה. בתקופת השלטון הנאצי, ב"ליל הבדולח" (אותו לילה מפורסם שבין ה-9 ל-10 לנובמבר 1938) ניצל בית הכנסת מהרס גדול (שכן שימש כמחסן לציוד עבור הגרמנים) והן בשל קרבתו לבתי מגורים רבים. במהלך השנים שירת בית הכנסת את יהודי מזרח ברלין ותיפקד כבית תפילה ובתחילתו של המילניום החדש, בשיתוף עם עיריית ברלין, עבר בית הכנסת שיפוץ מאסיבי שהחזיר לו את גדולתו, יופיו ותפארתו. המבקרים בבית הכנסת היפהפה הזה יוכלו לראות את יצירות האמנות המעטרות את קירותיו, יצירות של אמנים יהודים מובילים וכן יצירות מתקופת הרנסאנס.

בית הקברות היהודי שבוייסנזה (Judischer Friedhof Wissensee) – זהו אתר יהודי נוסף וחשוב בברלין, המצדיק גם הוא עצירה. בית הקברות היהודי שבוייסנזה הוקם בשנת 1880 והוא נחשב לגדול ביותר באירופה (שטחו מגיע לכ-42 הקטאר, ויש בו למעלה מ-100 אלף חלקות קבר). עיצובו יוצא הדופן והאלמנטים המיוחדים השזורים בו, בהשראת סגנון הרנסאנס האיטלקי, הופכים אותו לאתר לעלייה לרגל עבור רבים, ולא רק יהודים. לאורך השנים, מאז שהוקם, נקברו בו המוני אנשי מפתח חשובים מהקהילה היהודית שבגרמניה וכן אנשים ידועי שם, לרבות הפילוסוף הנודע הרמן כהן, רעייתו של הרב לאו בק, הצייר לסר אורי ועוד. בניגוד לאתרים רבים אחרים בברלין, בית הקברות הזו לא נהרס כלל בהפצצות מלחמת העולם השנייה והצליח לשרוד את התופת. הוא נמצא ב-Herbert Baumstrasse 31.

אנדרטת השואה – כאן מדובר, אולי, באחד האתרים המיוחדים ביותר בברלין, הן מבחינת הסיפור וההשראה העומד מאחוריו והן מבחינת האופן שבו הוא מעוצב. אנדרטת השואה, שנבנתה בשנת 2005, היא אתר זיכרון ליהודי אירופה שנרצחו בשואה. האנדרטה המרהיבה הזו תוכננה על ידי האדריכל האמריקאי פיטר אייזנמן והיא נמצאת בחלקה המזרחי של העיר, לא רחוק משער ברנדנבורג. שטחה הכולל של האנדרטה הוא 19,000 מ"ר ויש בה 2,711 קוביות בטון אפרוריות, המסודרות בכמעין תבנית משבצות, המזכירה סידור של מצבות בבית קברות. האופן שבו עומדות קוביות אלו, הסדר שלהן וגם גודלן וגובהן המשתנה, יוצרים תחושת אי נוחות בעת הביקור במקום וגם לא מעט בלבול. אלו, הופכות את השהות באנדרטה לשהות שקשה לשכוח, וזוהי בדיוק מטרתו של האדריכל: שלא ישכחו אותם מיליוני קורבנות השואה. בצמוד לאנדרטה ישנו מרכז מידע תת קרקעי שבו מרוכזים שמותיהם של כלל קורבנות השואה (אלה הידועים לנו) ובנוסף ישנה גם תערוכה בנושא. אל האנדרטה מגיעים המוני תיירים, ולא רק יהודים וישראלים, המוצאים בה עניין רב. אנדרטת השואה נמצאת ב-Cora Berliner Strasse 1

מרכז אנה פרנק – את בית אנה פרנק שבאמסטרדם (אטרקציה ידועה מאד בפני עצמה) כולנו מכירים. מסתבר שגם בברלין יש תזכורת לדמות הכל כך ידועה, בצורת מרכז מיוחד ומרתק למבקרים. מרכז אנה פרנק שבברלין מתאים לכל אלה, המעוניינים ללמוד על אנה פרנק ועל תלאותיה לאורך תקופה ארוכה, לקרוא קטעים מיומנה המפורסם וכן לראות מקרוב פריטים היסטוריים חשובים, לרבות צילומים וגם קטעי ארכיון מעניינים. המרכז פתוח מדי יום, למעט בימי שני והוא נמצא ב-Rosenthaler Strasse 39. הכניסה בתשלום.

על הטופוגרפיה של הטרור (The Topography of Terror Memorial) – במרכז העיר ברלין, היכן שפעלה בין השנים 1933 ל-1945 מפקדת הגסטפו, מוזיאון פתוח בשם "טופוגרפיה של הטרור". המוזיאון המרתק הזה, שנמצא בתוך מבנה שנהרס כמעט לחלוטין בתחילת שנת 1945 לאחר הפצצות בעלות הברית, שוקם ושופץ והפך, כשנתיים לאחר איחודה של גרמניה, למוזיאון קבוע. במוזיאון הזה אפשר לשמוע קלטות, המתעדות את משפטי נינרנברג (משפטי אותם נאשמים בפשעי מלחמה, ברצח עם ובפשעים נגד האנושות) וכן ללמוד רבות על פעולותיהם הן של ה-SS והן של הגסטפו. הכניסה אל המוזיאון היא חופשית והיא הזדמנות להיחשף לשנים לא קלות, שעברו על העיר ולשלטון הטרור ששלט בגרמניה במשך יותר מעשור. המוזיאון נמצא בסמוך לכיכר פוטסדאם, ב-Niederkirchnerstrasse 8.

ביתו של מקס ליברמן (The Liebermann Villa at Wannse) – מקס ליברמן היה צייר ופסל יהודי, שנולד בשנת 1847 בגרמניה וחי בה עד ליום מותר, ב – 8 בפברואר 1935. הוא השתייך לזרם האימפרסיוניזם והושפע רבות, כפי שניתן לראות ביצירותיו, מהסגנון הספונטני, החופשי. ליברמן שימש עד לשנת 1932 כנשיא האקדמיה הפרוסית לאמנות, אולם לאחר שנאסר עליו להציג את עבודותיו בהיותו יהודי, התפטר מתפקיד זה. הוא היה עד לעלייתם של הנאצים לשלטון והביע לא מעט את דעותיו על כך. בשנת 2003 שופץ ביתו של ליברמן ובשנת 2006 נפתח לציבור הרחב כמוזיאון קטן לאמנות, המתמקד ברישומים של האמן, בציורי הגן שלו ובעבודות שיצר לאורך השנים. ביתו פתוח לאורך כל חודשי השנה ובכל יום, למעט בימי שני, והוא נמצא ב-Colomierstrasse 3. המעוניינים, יוכלו לבלות בנעימים בבית הקפה שנמצא בתוך הגינה המטופחת שצמודה לווילה.

תחנת גרינוולד, רציף מס' 17 – קשה שלא להצטמרר בעת הביקור ברציף מספר 17, שבתחנת גרינוולד. הוא אמנם נראה תמים למראה ובדומה לרציפי רכבת אחרים, אך מאחוריו סיפור קשה במיוחד. מרציף זה בדיוק יצאו אותם משלוחים נוראיים של יהודים ישירות אל מחנות הריכוז וההשמדה בין השנים 1941 ל-1945. משני צידיה של מסילת הרכבת הישנה אפשר לרחוק את תאריכי המשלוחים, שנחקקו במקום, את מספר המגורשים שיצאו ממנו וכן את יעדו הסופי של כל משלוח. כיום משמש רציף זה כאתר זיכרון מיוחד, מרשים ומצמרר בו בזמנית. הרכבות אמנם ממשיכות לנסוע דרכו, אך אינן עוצרות יותר. הסברה היא כי גורשו מהרציף יותר מ-50 אלף יהודים, שהועלו על 35 רכבות סך הכל (חלקן עשו את דרכן למחנה הריכוז טרזין וחלקן לאושוויץ).

berlin wall
קטע מחומת ברלין

מוזיאונים

יש בברלין לא מעט מוזיאונים, המציגים אמנות מקומית ואמנות בינלאומית. חלקם מתמקדים בממצאים עתיקים מאד ובאמנות מלפני עשורים רבים והם הזדמנות ללמוד לא מעט על אמנים גדולים וחשובים. הנה כמה מהמוזיאונים שלא תרצו לפספס:

אי המוזיאונים – אי אפשר לבקר בברלין מבלי לעצור לכמה שעות באי המוזיאונים (Museumsinsel) המפורסם, המהווה מוקד משיכה להמוני תיירים לאורך כל חודשי השנה. שם, באי הזה, נמצאים כמה מהמוזיאונים החשובים ביותר בברלין ובין המפורסמים בגרמניה כולה. אפשר, כמובן, לעצור לביקור רק באחד מהם, אף מומלץ לנצל את ההזדמנות ולעצור בו לעצירה ארוכה. האי, שפועלים בו לא מעט מוזיאונים עוד מאמצע המאה ה-19, הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו והוא מחולק, למעשה, לשני אזורים: האזור הצפוני, היכן שנמצאים מרבית המוזיאונים שבו – שפראינזל, והאזור הדרומי – פישראינזל. ברשימת המוזיאונים שבאי אפשר למצוא את המוזיאונים הבאים:

  • המוזיאון הישן, שהוא גם הוותיק שבין המוזיאונים. הוא נבנה בשנת 1830 ואפשר למצוא בו אוספים מיוחדים של עתיקות. הוא בין המוזיאונים הראשונים שהוקמו בברלין.
  • המוזיאון החדש, שהוקם בשנת 1859, שנהרס כמעט לחלוטין במהלך מלחמת העולם השנייה, שופץ ונפתח מחדש לקהל הרחב בשנת 2009. כיום מוצגות במוזיאון עבודות אמנות מצרית עתיקה, לרבות מוצגים פרה היסטוריים ופסלה של המלכה המצרית הידועה – נפרטיטי.
  • מוזיאון האלטה נציונלגאלרי מכיל אוספי אמנות מרהיבים, הכוללים ציורים ופסלים מהמאה ה-19. הוא נבנה בשנת 1876 והוא הגדול ביותר מסוגו בגרמניה. לאחר שנהרס גם הוא בזמן מלחמת העולם השנייה, שופץ ונפתח מחדש לקהל בשנת 2001.
  • מוזיאון קייזר פרידריך נפתח בשנת 1904, והוא מכונה כיום גם בשם "מוזיאון בודה". הוא נמצא בחלק הצפוני של האי ולאחר שנסגר למשך כמה שנים לרגל שיפוצים נפתח מחדש לקהל המבקרים בשנת 2006. המבקרים בו כיום יוכלו ליהנות מפסלים מרהיבים מתקופת הרנסאנס וכן מיצירות אמנות מהתקופה הביזנטית.
  • מוזיאון פרגמון הוא המוזיאון המוכר והמוביל ברשימת המוזיאונים שבאי. בנייתו הושלמה בשנת 1930 ואחד הממצאים המיוחדים שבו הוא המזבח שהובא מפרגמון, שער השוק ממילטוס וכן שער אישתר מבבל. יש בו אוסף עתיקות מרשים במיוחד ובכל שנה מבקרים בו למעלה ממיליון אנשים.

המוזיאון היהודי (JUdisches Museum Berlin) – המעוניינים ללמוד על ההיסטוריה של יהודי גרמניה, המוזיאון היהודי שבברלין הוא היעד המתאים לבקר בו. המוזיאון, שנפתח לראשונה לקהל הרחב בשנת 2001, מציג את ההיסטוריה של יהודי גרמניה לאורך השנים, מאז ההתיישבות הראשונה בגרמניה ועד היום. בשנת 1933 נפתח לראשונה בעיר מוזיאון יהודי, שהציג למבקרים בו אספי מדליות מלכותיות, שעליהן כיתוב בעברית. במסגרת חוקי נירנברג, נסגר המוזיאון בשנת 1938 וכל יצירותיו נבזזו.

בשנת 1971 הוחלט על ידי עיריית ברלין על הקמתו של המוזיאון מחדש, כחלק מפיתוח חלקה המערבי של העיר. כשבע שנים לאחר מכן נפתח המוזיאון והיה שייך למוזיאון ברלין. רק בשנת 1999 הפך למוסד עצמאי ועבר למבנה חדש. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2001, נפתח המוזיאון היהודי במשכנו הנוכחי ומאז נחשב לאחד המוזיאונים המרתקים של ברלין. המוזיאון בנוי משני חלקים: מבנה ישן ומבנה חדש שביניהם מחבר חיבור תת קרקעי. צורתו כזיגזג והוא מצופה באבץ. המעבר התת קרקעי שמחבר בין שני חלקי המוזיאון ודרכו מתאפשרת הכניסה אליהם מסמלת את הקשר ההדוק שבין ההיסטוריה של יהדות גרמניה להיסטוריה של גרמניה עצמה. יש למוזיאון שלושה צירים, המתמקדים כל אחד בנושא אחר: ציר המוות ומגדל השואה, ציר הגלות וגן הגלות וציר ההמשכיות.

פארקים

הפארקים של ברלין, בחלקם, הם ממש ריאה ירוקה במרכז העיר. אפשר להגיע אליהם לכמה דקות של שיטוט והתרעננות קלה מהעומס ומהבלאגן, או לשהות בהם במשך כמה שעות. הנה כמה מהפארקים הבולטים והמומלצים של ברלין:

פארק הטירגרטן (Tiergarten Park) – הפארק המקסים הזה, שנמצא ברובע טירגרטן, ומכאן גם שמו, נמצא דרומית לנהר השפרה שבברלין. למרות ששמו מרמז על גן חיות, אין בפועל במקום גן חיות והוא כולו שבילים מקסימים, אגמים, אזורי דשא מטופחים ויערות קטנים. במרכז הפארק עומד עמוד הניצחון של ברלין, הממוקם בכיכר הכוכב הגדול. בחלק הצפוני של פארק זה נמצא בית תרבויות עולם ובנקודות שונות בו פזורים פסליהם של גדולי האומה הגרמנית לאורך השנים. למבקרים רבים מזכיר הפארק את הסנטרל פארק של ניו יורק ולו בזכות הצמחייה השופעת שבו, הסנאים, הברווזים ששטים באגמים והאווירה הנעימה שהוא מציע. מומלץ מאד, לאלה, המחפשים פסק זמן מהמולת העיר, להגיע אל הפארק למנוחה קלה ולצאת לשיטוט בו יחד עם בני המשפחה.

הגנים הבוטנים (Botanischer Garten) – כיאה לכל עיר גדולה ומתוירת, גם ברלין מתהדרת בגנים בוטניים יפהפיים, גנים גדולים ומושקעים. גנים אלה, שכוללים שטח של 430 דונם ועל יותר מ-20 אלף צמחים מסוגים שונים נחשבים לבין הגנים הגדולים ביותר בעולם. הם הוקמו בין השנים 1897 ל-1910 ומטרתה היתה להוות משכן לכל הצמחים שהובאו ישירות ממושבותיה השונות של גרמניה. הם נודעו לחקות את הגנים הבוטניים המפורסמים שבאנגליה ובצרפת וללא ספק מהווים אטרקציה תיירותית פופולרית מאד בעיר. יש בגנים הבוטניים של ברלין חממות וגם ביתנים, לרבות ביתן ויקטוריה שבו אוסף מרשים וצבעוני של צמחים טרופיים וסחלבים, ביתן הקקטוסים וחממה ענקית שגובהה מגיע לכ – 25 מטרים.

No data was found