אוכל בגרמניה

תיירות קולינרית הפכה בשנים האחרונות לפופולרית מאד ומטיילים ונופשים רבים דואגים לשלב, בזמן שהותם ביעד כלשהו בחו"ל, גם ביקור במסעדות נחשבות וטובות, סיורי אוכל בשווקים, בין דוכני האוכל המקומיים וחשיפה כמה שיותר לאוכל, שצמח בו במקום. האוכל מקבל מקום של כבוד בכל טיול כמעט ולא מוכרחים לבקר במסעדת מישלן יקרה או לשלם כל כך הרבה כסף כדי ליהנות ממנו ולספוג אווירה טובה. גם בגרמניה, ובייחוד בערים הגדולות והמתוירות שלה, דוגמת ברלין ומינכן, אפשר למצוא כיום טרנדים קולינריים חמים ובולטים ועולם שלם של אוכל, שמלמד רבות על ההיסטוריה, על התרבות המקומית ואף על חומרי הגלם, המאפיינים אך ורק אותה. אל האוכל המקומי של גרמניה אפשר להיחשף בכל מקום בה, במסעדות, בדוכני מזון, ברשתות מזון מהיר, בבתי הקפה הקטנים המקומיים, בשווקי האוכל וכמובן בכל מקום שבו מסתובבים התושבים.

אלו יכולות להיות מנות חדשניות, המתבססות על רעיונות ופיתוחים בינלאומיים שונים ואלו יכולות להיות מנות מסורתיות, שעוברות מדור לדור ומאפיינות את האוכל הגרמני מזה מאות שנים. כך או כך, לכל מנה כזו יש השפעה רבה מאד על העולם הקולינרי והיא יכולה לספר לנו רבות על המדינה עצמה. 

כדי להבין את התרבות וללמוד על המקום, חשוב ואף מומלץ מאד להיחשף לאוכל הגרמני המסורתי, שנחשב לא אחת לאוכל כבד יחסית וגם עשיר מאד בטעמיו. הארוחות המסורתיות תכלולנה מנת בשר בדרך כלל בארוחת הצהריים ובארוחת הערב, ולעיתים גם בארוחת הבוקר (נקניק מסוג כלשהו, למשל). ארוחה ביתית או ארוחה במסעדה מסורתית גרמנית תציע מנת בשר עם רטבים עשירים וקרמיים בצד יחד עם לחמנייה טרייה וחמאה, וגם דלעת צלויה בתנור כתוספת משלימה. כמובן שלצד כל אלה תבוא כוס בירה גדולה וצוננת, שתנצח בהצלחה על החגיגה כולה. 

מנות מסורתיות מהמטבח הגרמני

תבשיל צלי בקר (Sauerbraten) הוא אחת המנות הפופולריות בגרמניה, כזו שתמצאו בכל מסעדה גרמנית טיפוסית בדרך כלל. מדובר בתבשיל טעים של בשר בקר רך ונימוח, שמבושל במרינדה של חומץ עם מגוון תבלינים מקומיים. התבשיל העשיר הזה מוגש, באופן מסורתי, עם כרוב אדום בצד, כופתאות תפוחי אדמה (Kartoffelklöße) או תפוחי אדמה מבושלים. מדובר באחת המנות הלאומיות של גרמניה, שלרוב תככב בתפריטי המסעדות. 

מנת בשר פופולארית נוספת היא ה-Schweinshaxe. מדובר בבשר חזיר רך ועסיסי על הצם, עם עור פריך וקריספי. המנה הזו, שמקובלת מאד בבוואריה, מוצעת לא מעט גם במסעדות אחרות ברחבי המדינה והיא נחשבת לאחד ממאכלי האיכרים האהובה בעבר הרחוק. אז, נעשה שימוש בנתחי בשר זולים מאד, אם כי כאלה שדרשו לרוב תקופת הכנה ארוכה. כיום מדובר, כמובן, בנתחים איכותיים מאד, אך ההכנה עודנה נותרה ארוכה יחסית (לנתחים גדולים, למשל, נדרשת הכנה של עד שבוע). גם מנה זו מוגשת עם תפוחי אדמה ווריאציות שונות של כרוב. מבשלת הבירה המפורסמת של מינכן, Hofbraeuhaus, ידועה כאחד המקומות הטובים ביותר בגרמניה לנסות את המנה הזו.

רולדת בקר היא מנה מקומית נוספת, שהגיע מסקסוניה (Saxony), אחד ממחוזות גרמניה. הרולדה מורכבת מפרוסות דקות של בקר מגולגלות סביב בייקון, בצל, חמוצים וחרדל, שנצלות עם יין אדום לקבלת טעמים עשירים וטובים. רולדת הבקר מוגשת באופן מסורתי לארוחת הערב, יחד עם כופתאות תפוחי אדמה או פירה וכרוב אדום כבוש. לעיתים גם ירקות שורש צלויים. וקשה שלא להזכיר את השניצל, שאמנם הגיע מאוסטריה השכנה, אך נחשב גם הוא למנה גרמנית טיפוסית ואהובה. השניצל שמצופה בפירורי לחים עם גבינה וחתיכות חזיר, מוגש עם סלט ירקות בדרך כלל ותפוחי אדמה. 

אי אפשר לדבר על האוכל בגרמניה מבלי להזכיר גם את נקניקיות הקארי (currywurst), שאותן תפגשו בווריאציות שונות, במסעדות קטנות וגדולות, ברחובות הערים המתוירות וגם ביישובים הקטנים והפחות מוכרים. הן נקראות נקניקיות קארי על שם רוטב הקארי המפורסם שנבזק עליהן, אם כי הנקניקייה עצמה היא לגמרי מבשר וניתן למצוא אותה מוגשת עם עוד עשרות סוגים שונים של רטבים. מסורת הכנת הנקניקים בגרמניה היא מסורת עתיקת יומין, והיא כוללת הכנה של למעלה מ-1,500 סוגים שונים של נקניקים. לכל אזור בגרמניה יש התמחות בהכנת נקניק מסוג אחר, כאשר הנקניקייה עצמה נאכלת בדרך כלל כאוכל רחוב. יחד עם זאת, תמצאו אותה גם במסעדות השונות מוגשת בצלחת יחד עם כרוב כבוש וחרדל ובמחירים נוחים למדי. נקניקיות מבושלות, נקניקיות צלויות בגריל, נקניקיות בייקון, נקניקיות עם רוטב קארי ועוד… האפשרויות הן רבות ומגוונות.

הבשר, על כל סוגיו כמעט, בולט מאד במטבח הגרמני, אך לצדו מככבות גם מנות הצד, שמשמשות כתוספת מושלמת לכל ארוחה. מנות הצד "הטיפוסיות" של המטבח הגרמני המסורתי יכולות להיות על טהרת הירקות או הפחמימות. הן יכולות להיות קרות או חמות, עשירות מאד או בסיסיות. תפוח האדמה, על סוגיו השונים, הוא המצרך העיקרי והבולט מאד של האוכל הגרמני המסורתי. הוא נכנס למטבח הגרמני בסוף המאה ה-17, היה כמעט בכל מקום מהמאה ה-19 ומאז שומר על מקום של כבוד בתפריט. 

הכופתאות/דמפלינג, הידועות בחלק הצפוני של גרמניה כ-Klöße, ובחלק הדרומי כ-Knödel) גם הן פופולריות וגם אטריות מקמח חיטה ומביצים נפוצות מאד במטבח המקומי, ובייחוד בחלק הדרום מערבי של המדינה. לביבות תפוחי אדמה (Kartoffelpuffer) הן תוספת מושלמת לכל ארוחה והן מוכרות לנו כ"לטקעס". מדובר בתערובת מטוגנת של תפוחי אדומה מגורדים או פירה, מעורבבים עם ביצים, בצל וגם פטרוזיליה לעיתים. הלביבות מוגשות לרוב בארוחת הבוקר יחד עם ביצים ואפשר להגיש אותן כקינוח או כמנה מתוקה יותר כשלצידן רסק תפוחים ושמנת חמוצה. כופתאות תפוחי אדמה הן גם מאכל גרמניה מסורתי והן מתבססות על תפוחי אדומה מבושלים מעוכים, שמבושלים במים מומלחים. זוהי מנה צמחונית נפלאה בפני עצמה או תוספת מושלמת לארוחה בשרית טובה. הכרוב הכבוש גם הוא מנת צד מפורסמת מאד ואחד היתרונות שלו הם חיי המדף הארוכים שלו (מדובר בכרוב מותסס). הוא מוגש לצד נקניקיות ומנות בשר שונות והוא מביא אתו טעמים חמוצים טובים. 

הבירה המקומית

ועכשיו קצת (או הרבה) על אלכוהול. הבירה הגרמנית ידועה בכל העולם והגרמנים עצמם ידועים כחובבי המשקה האלכוהולי הזה. היא מככבת בכל מקום כמעט בכל המדינה ומגיעה בטעמים ובאיכויות שונות. הבירה היא חלק מהתרבות המקומית ופעמים רבות נראה אותה מוגשת בפסטיבלים ובאירועים מכל מיני סוגים.

בין מגוון סוגי הבירה שתמצאו בגרמניה, הבולטים והנפוצים הם: Pale Lager – עם 4.5-5 אחוז אלכוהול וגוף קליל יחסית. מוגשת בכוסות צבעוניים בדרך כלל, בכמות של 300 או 500 מ"ל. ברשימה זו תמצאו את: Helles ו-Pilsner למשל.

ה-Dark Lager נוטה להיות מרירה, מתוקה וגם מלוחה יותר ואחוזי האלכוהול בה נעים בין 5 ל-12 אחוז. כאן תמצאו את Altbier ואת Bock. 

בירת החיטה זוהי בירה בהירה שנמכרת בבקבוקים ומוגשת בכוסות שיכולות להכיל כ-500 מ"ל משקה. היא מגיעה בגרסה בהירה (WeisBbier) ובגרסה כהה (Dunkel .(Lager לא מסוננת נוטה להיות חזקה מאד בטעמה וגם היא אהובה על הגרמנים. ברשימה הזו תמצאו את Kellerbier ואת Zwicklbier המתונה/חלשה יותר.

בירה שמעורבבת עם משקאות נוספים גם היא מבוקשת בגרמניה (באופן מפתיע) וכאן תמצאו את ה-Radler, מיקס של לגר ושל לימונדה (50/50), שדומה מאד לשנדי הבריטי. בנוסף, המשקה המכונה Diesel, Krefelder או Colabier, שהוא מיקס של קולה ובירה (גם 50/50). 

בשל אהבתם הרבה של הגרמנים לבירה וכדי לחגוג את הטעמים המצוינים שלה, מתקיימים בגרמניה לא מעט אירועים הקשורים במשקה הזה. החל מסוף ספטמבר ועד תחילת אוקטובר (כולל) נערכים ברחבי גרמניה פסטיבלי בירה, הנחשבים למוקד משיכה הן של מקומיים רבים והן של תיירים מכל העולם. המפורסם שבהם הוא האוקטוברפסט (Oktoberfest) של מינכן, שמושך אליו למעלה משישה מיליון מבקרים בכל שנה. זוהי לא רק חגיגה גדולה של בירה, אלא חגיגה של מסורת מקומית (של בוואריה), של אוכל וגם של מוזיקה טובה. בפסטיבל מוגשת אך ורק בירה שמכילה למעלה מ-6 אחוז אלכוהול שנרקחה במינכן, בירה שלצדה מוגשים מאכלים מקומיים נהדרים (נקניקיות וכרוב, בין היתר). פסטיבלי בירה נוספים מתקיימים גם בברלין, בפרנקפורט ובשטוטגרט. 

הסצנה הקולינרית בגרמניה

כיאה למדינה מודרנית, חזקה ומרכזית מאד, זוכים המבקרים בגרמניה להיחשף לסצנה קולינרית מצוינת, שאיננה עוצרת לרגע. מסעדות, ובעיקר בערים הגדולות שלה, ובייחוד בברלין, משקיעות רבות כדי למשוך אליהן סועדים ומביאות אל השולחן תפריטים מעניינים ומגוונים. הסצנה הקולינרית של גרמניה, ובדומה למדינות אירופאיות אחרות ובכלל, כוללת לא מעט דגש על האוכל הטבעוני והצמחוני, שזוכה לתשומת לב רבה מאד בשנים האחרונות, ולמנות המתבססות על חומרי גלם טריים וטובים. החזרה אל הטבע באה לידי ביטוי בתפריטים רבים, אך כל זאת מבלי לזנוח כמובן את הטעמים המקומיים, את המנות הגרמניות המסורתיות. 

יש בגרמניה מסעדות מכל הסוגים ואפילו פוד-טראקס בערים הגדולות שמציעות שלל של מנות לעוברים ולשבים. אוכל עם ירקות אורגניים הוא "חזק" מאד בגרמניה, אבל גם אוכלי הבשר ימצאו לא מעט במסעדות השונות. גרמניה היא מדינה של לא מעט מהגרים, וככזו, לצד המטבח הגרמני המסורתי, קשה שלא לשים לב בה גם למטבחים המאפיינים מדינות אחרות, כמו המטבח האסייתי כמובן, המטבח הלבנוני, המטבח האפריקאי (ממדינות אפריקה השונות) ואפילו המטבח הישראלי, שמיוצג לא מעט בה, עם מסעדות חומוס ופלאפל.